פסק-דין בתיק ת"ק 32645-09-10

1.         בפני תביעה במסגרתה עותר התובע במסגרתה עותר התובע לפיצוי בסך 5,000 ש"ח הואיל ולטענתו השכן גנב מים וזאת תוך חיוב הרכוש המשותף ובנוסף התברר כי הייתה נזילה במשך 4 שנים. זאת ועוד, התובע מוסיף וטוען כי סכום הצריכה המשותף אינו הגיוני הואיל והוא מחויב מדי חודש וחודשו בגין צריכה משותפת של 2 קוב בעוד שחשבונו הפרטי עומד על סכום דומה. התובע גם מפנה אצבע מאשימה כלפי דרך החישוב והחלוקה של החיוב המשותף ולטענתו אין זה הגיוני שהחלוקה תהיה לפי שטח המטרים בשעה שהוא מתגורר בגפו בדירה ואילו בחלק מהחנויות המהוות שכניו קיימות חנויות צרכניות מים.

2.         הנתבעת מצידה הודתה כי בשלב מסוים הייתה נזילה בבית המשותף, נזילה עליה התריעה הנתבעת ומשלא עשו הדיירים דבר, בדקה הנתבעת את הנושא וזיכתה את הדיירים באופן חלקי בגין הצריכה הנובעת מהנזילה. לגופם של דברים - לטענת הנתבעת, התובע אינו מעלה וקל וחומר שאינו מוכיח כל טענות הנוגעות לתקלה במד הכללי וטענותיו מתמקדות בצריכת מים ובחיבורים של הדיירים השונים, טענות אשר אין להעלות כלפיה אלא כלפי הדיירים האחרים וזאת הן לפי חוק המקרקעין והן לפי חוק העזר העירוני.

3.         לאחר ששמעתי את התובע ונציגי הנתבעת הנני מוצאת כי דין התביעה להידחות. אומנם עסקינן בתביעות קטנות אולם גם בביהמ"ש זה על התובע להוכיח תביעתו מבחינת המוציא מחברו עליו הראייה. הנטל החל במקרה זה על התובע היה להראות כי חיוב העירייה הינו שגוי וכי השגיאה בחיוב נובעת מקריאה לא נכונה של המונה. טענה זו לא הצליח להוכיח התובע וטענותיו כפי שיפורטו להלן מתמקדות בטעמים אשר אינם רלוונטים ואינם יוצרים יריבות בינו לבין הנתבעת. כך, טענתו של התובע בדבר חלוקה לא נכונה של הצריכה המשותפת אינה רלוונטית לנתבעת - אופן החלוקה בין הדיירים בבית משותף נובעת הן מכללי המים והן מחוק המקרקעין הדן בחלוקות הוצאות בין דיירים בבית משותף. בהקשר זה לו בפי התובע טענה ולפיה חלק מהצריכה המשותפת ניתן לייחס רק לחלק מהדיירים, יכול היה התובע לפנות בתביעה למפקחת על המקרקעין בדרישה לחלוקת נטל ההוצאות באופן שונה כפועל יוצא מאגפים שונים בבית המשותף.

זאת ועוד, טענתו של התובע בדבר חיוב פיראטי כמו גם בגין נזילות נוגעת לתחום היחסים בינו לבין הדיירים האחרים ולא בינו לבין העירייה - ראשית לעניין החיבור הפיראטי, בהתאם לחוק עזר חיבור פיראטי מהווה רשת פרטית שהיא באחריותו המלאה של בעל הנכס. משכך, ככל שקיים חיבור פיראטי יכול היה התובע לפנות בתביעה כנגד הדיירים האחרים ולחילופין בתלונה למשטרה בדבר גניבת מים. שנית, באשר לטענה הנוגעת לנזילות, אציין תחילה כי הואיל והנתבעת זיכתה את התובע מהחיוב העודף הנוגע לנזילה, הרי שממילא אין ממש בטענה. למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי גם נזילה המתרחשת בתחום הרשת הפרטית הינה באחריות בעל הנכס ומשכך היה על הדיירים להבחין בנזילה ולטפל בה.

4.         מן האמור לעיל נובע כי טענותיו של התובע כלפי הנתבעת אינן מבוססות ומשכך הנני דוחה תביעתו. לפנים משורת הדין אינני מוצאת לנכון לחייב את התובע בהוצאות.

5.         בשולי הדברים, ומבלי לגרוע מן האמור לעיל, ברצוני להעיר כי לכאורה יש ממש בטענותיו של התובע בדבר צריכה מוגברת ברכוש המשותף ובדבר חיובו באופן גבוה יחסית כפועל יוצא מכך, משכך יפה תעשה הנתבעת אם תנהג עם התובע לפנים משורת הדין באופן המתחשב באמור וכן במצבו האישי.

6.         רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט' אלול תשע"א, 08/09/2011 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: יותם אולשקר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: